גזר דין בתיק ת"פ 8243-09

כללי

1.         הנאשם הורשע לאחר שמיעת ראיות, בשתי עבירות של שוד בנסיבות מחמירות, לפי סעיף 402 (ב) לחוק העונשין תשל"ז-1977 (להלן:"החוק"), עבירה של נסיון שוד בנסיבות מחמירות, לפי סעיף 403 סיפא לחוק, ובארבע עבירות של שהייה שלא כחוק בישראל, לפי סעיף 12(1) לחוק הכניסה לישראל תשי"ב-1952.

2.         אלה עיקרי ממצאי הכרעת הדין-

בתאריך 11.08.09 בשעה 21:00, ביציאה הצפונית מבאר שבע, מר ישי שנקלובסקי אסף  את הנאשם לרכבו, כטרמפיסט. בהגיעם לצומת להבים, ביקש הנאשם לרדת בצד הדרך, במקום חשוך. מר שנקולובסקי עצר את הרכב והנאשם פנה אליו ואמר לו שיעשה כדבריו, תוך שהוא מכה אותו בפניו ביד קמוצה. מר שנקולובסקי אחז בידי הנאשם ושאל אותו מה הוא רוצה והאם הוא רוצה את כספו והנאשם היכה אותו מספר פעמים והורה לו לעבור לחלק האחורי של הרכב. מר שנקולובסקי הצליח להיחלץ מהרכב וברח והנאשם לקח את הרכב ונסע מהמקום. ברכב היו כיסא תינוק, דיסקים, מצלמה דיגיטלית, פלאפון, הארד דיסק חיצוני של מחשב וארנק ובו מסמכים וכרטיס אשראי.

בתאריך 02.09.09 בשעה 19:40, ביציאה הצפונית מבאר שבע, מר חזי גרשוני אסף את הנאשם לרכבו, כטרמפיסט. בהגיעם לאיזור הכניסה לישוב להבים, ביקש הנאשם לרדת והנהג עצר את הרכב, על מנת לאפשר לו לעשות כן. הנאשם, ללא כל התראה, הוציא מיכל גז מדמיע, כיוון אותו לעבר הנהג ודרש ממנו להוציא את כל תכולת כיסיו. הנהג עשה כדבריו והנאשם שאל אותו אם יש ברשותו נשק. הנהג השיב בשלילה והנאשם הורה לו לצאת מהרכב, כדי שיבדוק זאת. הנהג סירב לצאת מהרכב והנאשם התיז גז מדמיע לעבר עיניו. הנהג פתח את דלת הרכב והנאשם דחף אותו החוצה. הנאשם ניסה להניע את הרכב, אך הנהג חזר, הדף אותו בראשו והצליח לקחת את מפתחות הרכב ולברוח. הנאשם ברח מהמקום תוך שהוא נוטל עימו את הארנק ומכשיר הטלפון הנייד של הנהג.

בתאריך 12.09.09 בשעה 01:00, ביציאה הצפונית מבאר שבע, מר ליאור שריג אסף את הנאשם לרכבו, כטרמפיסט. בהגיעם לאיזור צומת קרית גת, צעק הנאשם לנהג שיעצור לו וכשהנהג עצר הוא היכה אותו ביד קמוצה בפניו. הנהג נאבק אתו, אך הנאשם אחז בידו חפץ חד והורה לו לצאת מהרכב. הנהג יצא מהרכב והנאשם לקח את הרכב ונסע מהמקום. ברכב היו טלפון נייד, תיק ומפתחות.

הנאשם אינו תושב ישראל ואין לו היתר לשהות בתחומה והוא שהה בישראל שלא כדין בשלושת המועדים הנ"ל ובתאריך 13.9.09 עת נתפס בעיר בת ים.

טענות הצדדים

1.         ב"כ המאשימה טען, שמעשי הנאשם ונסיבותיהם חמורים ביותר - מבחינת טיבם, תדירותם, האלימות שהופעלה במסגרתם, שווי הרכוש שנגנב, הפגיעה בקרבנות והעובדה שהנאשם הוא תושב השטחים ששהה בישראל שלא כדין, שלחובתו עבר פלילי משמעותי ומאסרים על תנאי ושביצע את העבירות זמן קצר לאחר שחרורו ממאסר. הוא עתר להשית עליו מאסר בפועל ממושך ומרתיע, מאסר על תנאי, קנס ופיצויים.

2.         ב"כ הנאשם ביקש להתחשב בגילו הצעיר - כבן 24, ובעובדה שהוא אב לשני ילדים הגרים בישראל, בחיפה. הוא טען שמאסר ממושך ינתק את הנאשם מילדיו ויגרום להם נזק שיקשה לתקנו. עוד נטען, שיש  להתחשב בתקופת המעצר הארוכה של הנאשם - מספטמבר 2009, במצבו הכלכלי  הקשה ובקושי של משפחתו המתגוררת בשטחי הרשות הפלסטינית לבקרו ולתמוך בו, על המשתמע מכך באשר לקושי המיוחד של המאסר עבורו.

ב"כ הנאשם טען, כי רמת הענישה המקובלת למעשים כמעשי הנאשם עומדת על מאסר לתקופה שבין 3.5 ל 4.5 שנים. הוא ציין כי פסקי הדין שהציג אמנם דנים בנאשמים שהודו באשמתם בעוד הנאשם כפר במיוחס לו וניהל משפט, אולם אין בכך כדי להביא לתוצאה שונה בהרבה. עוד ציין, כי במקרה זה לא נעשה שימוש בנשק חם ולא נגרמו חבלות חמורות לקרבנות וביקש לגזור על הנאשם עונש מאוזן, במידת הרחמים.

דיון והכרעה

1.         עבירות השוד וניסיון השוד בנסיבות מחמירות, בהן הורשע הנאשם, הן מהחמורות שבחוק העונשין. העונש המירבי הקבוע להן - 20 שנות מאסר, מדבר בעדו.

2.         נסיבות ביצוע העבירות כאן, יוצאות דופן בחומרתן.

הנאשם ניצל, בשלוש הזדמנויות, את טוב ליבם של נהגים שניאותו לאספו לרכבם, ובהיותו ברכבם איים עליהם (בחפץ חד), תקף אותם (באגרופים ובגז מדמיע), סילקם מהרכב וגנב אותו - במקרה אחד הנהג הצליח לקחת את מפתחות הרכב ומנע מהנאשם לגנוב אותו.

קרבנות הנאשם נאלצו לצאת מרכבם ולנוס על נפשם, המומים, בשעת ערב או לילה, לתוך כביש בינעירוני שהתנועה בו בדרך כלל ערה, ורק בנס הדברים לא הסתיימו באסון.

מעשי הנאשם בוצעו בעזות ובשיטתיות ובמסגרתם גזל הנאשם רכוש רב ערך - שני כלי רכב ופריטים נוספים בעלי ערך, כולל מצלמה דיגיטאלית, מכשירי טלפון סלולארים, תיקים, ארנק ועוד - שלא הושב לבעליו.

קרבנות הנאשם חוו חוויה קשה ומפחידה ויש להניח שרישומה הטראומתי לא במהרה ימחה.

3.         סדרת מעשי שוד חמורים המופנים כלפי נהגים תמימים האוספים לרכבם טרמפיסטים, המבוצעת בתוך פרק זמן קצר, באותו איזור גיאוגרפי, משרה על הציבור תחושה קשה של חוסר בטחון ופגיעות.